156 ד״ר אלטה סולטר לפעמים ילדים ממציאים בעצמם משחק סימבולי שמכין אותם למשהו חדש . הדוגמה הבאה מתארת איך מצא בני דרך לעשות חזרות על היום הראשון בגן . יום לפני שהתחיל ללכת לגן, כשהיה בן שלוש, המציא ניקי משחק עם התינוקות הדמיוניים שלו ( אשר לעתים קרובות השתתפו במשחקים הדמיוניים שלו ) . הוא העמיד פנים שהוא לוקח אותם לגן, הולך למסעדה בלעדיהם, ואחר כך חוזר לאסוף אותם . הוא הביא אותם אלי ושאל אותם איך מצא חן בעיניהם הגן . היה ברור שהוא רוצה שאדבר בשמם, לכן העמדתי פנים שאני התינוקות שלו וסיפרתי לניקי את כל מה שהם עשו בגן . הוא רצה לחזור על המשחק הזה פעמים אחדות . ואז החליט שהוא האבא ואני הילד, והעמיד פנים שהוא מסיע אותי לגן . הוא חגר אותי במושב בטיחות דמיוני והסיע אותי לגן במכונית דמיונית . ביום הראשון בגן הרגיש ניקי נלהב ובטוח בעצמו . משחק תפקידים הוא טכניקה מועילה להכנת ילדים לקראת הליך רפואי . אם אחת דיווחה לי על המקרה הבא . כשהיתה קייטלין בת שלוש, היא נפלה מהספה בסלון, וקיבלה מכה בפניה משולחן העץ שלנו . השולחן פגע בה בשן ובשפה, והפצע זב הרבה דם . התוצאה היתה בכי אדיר . מאוחר יותר נאמר לנו ...
אל הספר