166 | פ ר ק י ד 4 וכבר רב סעדיה גאון ( נפטר משמש המונח הזה כדי להורות על שֵׁם המציין פעולה, בשנת 942 ) השתמש בו בספר הדקדוק שלו העוסק בלשון העברית "כתאב פציח לגה אלעבראניין" כדי להורות על שמות המציינים פעולה ( הן צורות מקור הן שמות 5 לפי "מאור עין" פעולת האכילה מצוינת בשמות אָכוֹל, אֲכִילָה ואֺ כֶל, פעולה ) . ושלושת השמות האלה שייכים אפוא לקטגוריה של שם המעשה . פירוש הדבר הוא שהקטגוריה של שם המעשה כוללת הן צורות מקור ( כגון אָכוֹל ) הן שמות פעולה ( כגון אֲכִילָה ואֺ כֶל ) . מן השורש של שם המעשה נגזרים שם העושה, כלומר השם המציין את מבצע הפעולה, ושם העשוי, דהיינו השם המציין את מקבל הפעולה . כך למשל מן השורש של שמות המעשים אָכוֹל, אֲכִילָה ואֹכֶל נגזרים שם העושה אוֹכֵל ושם העשוי אָכוּל . המונחים שם העושה ושם העשוי מתרגמים מילולית את המונחים הערביים اسم الفاعل ( אסם אלפאעל ) 'הבינוני הפועל' ו- اسم المفعول ( אסם 6 אלמפעול ) 'הבינוני הפעול' בהתאמה . עד כאן ראינו מה משותף למקור ולשם הפעולה בהשקפת "מאור עין" : שניהם שמות המציינים פעולה ולפיכך הם משתייכים לקטגוריה של שם המעשה, ומן השורש שלהם נגזרים...
אל הספר