פרק יג: צירופים של חלקי הדיבר היכולים להעמיד מבע עצמאי לפי החיבור הדקדוקי הקראי "מאור עין"

צ י ר ופ י ם ש ל חל ק י ה ד י ב ר ה י כ ו ל י ם ל ה ע מ י ד מ ב ע ע צ מ א י | 163 ב"מאור עין" קרוב יותר לתיאור ב"כתאב אלעקוד" . להלן נקרא את הפרק בליווי הערות מבארות . 6 "שער המלות אשר יתחברו" נפתח כך : השֵם עם השֵם יתחבר ויועיל . כמ' יוסף חי , שמואל מת , עמלק יושב ודמ' . וזה משער אשר תתחיל ותגיד . כי אתה תקדים המיודע ותגיד במנֻכר . אם כן צירוף של שני שמות יכול "להועיל" . הפועל הועיל בהקשר הדקדוקי מתרגם 7 כוונת הדברים היא שצירוף של שני את הפועל أفاد ( אפאד ) במובן 'הביע משמעות' . שמות יכול להעמיד מבע עצמאי, שלֵם מבחינה דקדוקית, וזאת כשהצירוף יוצר מבע השייך לקטגוריה ( שער , תרגום של باب [ באב ] ) של "אשר תתחיל ותגיד" . הכוונה היא לקטגוריה של המשפט השמני . המונח המציין את המשפט השמני בתיאור המקביל ב"כתאב אלעקוד" הוא "אלמבתדא ואלכ'בר" . 8 המונח הזה מורכב משני מונחים : אלמבתדא — מילולית 'זה שמתחילים בו' — במובן 'הנושא במשפט השמני' ( ולזה מכוון "אשר תתחיל" ) ; אלכ'בר — מילולית 'ההודעה' — במובן 'הנשוא במשפט השמני' ( ולזה מכוון תגיד ) . כפי שניתן לראות בדוגמאות הללו : "יוסף חי" ( בר' מה 26 ) ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית