4. התשובה בעניין קיום המשקל הערבי בשירה העברית

ה נ ח ה ר פ ה ו ה ק ש ר ש ל ו ל ה ט ע מ ה ל פ י " כ ת א ב א ל ת נ ק י ט " | 79 31 אינם באים לפני נח רפה . אומנם המונח "נח חטף קמץ ( "קמץ חטף", "חטף קמץ" ) רפה" אינו משמש בתשובות על דונש, אלא מופיע שָׁם המונח "אות חונה" במובן 'אות חסרת תנועה', ובקיצור : "חונה", אך מתוך ההקשר אפשר להבין מתי הכוונה לנח רפה ומתי — לנח לא רפה . בתשובה זו חיוג' מבקר את דונש על שנקט בשירה העברית את שיטת השקילה של השירה הערבית . לטענתו הדבר מעוות את הלשון העברית . למשל בלשון הערבית הקלסית לא ייתכן רצף של שני נחים למעט בהפסק, ולכן לדעת חיוג' גם בשירה העברית השקולה במשקל הערבי יש להימנע משני נחים רצופים . אולם לפי תפיסתו רצף של שני נחים ( הראשון רפה והשני לא רפה ) רגיל 32 הנו"ן מאוד בלשון העברית . למשל במילה עָשָׁן יש נח ( רפה ) בין השי"ן לנו"ן . 33 לדעתו נקיטת אף היא נחה, ולפיכך המילה עָשָׁן מסתיימת ברצף של שני נחים . השקילה הערבית בשירה העברית מחייבת שינוי של מילים המסתיימות בשני נחים רצופים : השמטת הנח הראשון ברצף ( הוא הנח הרפה ) . וכך המילים האלה מתעוותות . הרי כמה דוגמאות : א . השתנות הקמץ לפתח . המילה שָׁ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית