2. ההסבר להטעמות המלעיל והמלרע ב"כתאב אלתנקיט"

76 | פ ר ק ה כך למשל לטענת חיוג' כל "שם" או מצדר בן שלוש אותיות הבא במשקל po ʿ el , ונפל הנח ( הרפה ) השני שלו ונשאר הראשון ( והוא האות וי"ו ) , הרי הוא מוטעם הטעמת מלעיל, וע' השם מנוקדת תמיד בסגול בהתאם לכלל, הואיל ובין ע' השם ובין ל' השם אין נח רפה . למשל במילה חֹדֶשׁהדל"ת מנוקדת בסגול משום שהיא באה לפני נח לא רפה, האות שי"ן, ואין ביניהן נח רפה . לעומת זאת הנח ( הרפה ) הראשון שבין החי"ת לדל"ת נשאר — והוא האות וי"ו, אשר לעיתים אינה נכתבת . לכן המילה חֹדֶשׁמוטעמת הטעמת מלעיל . דברים אלו אמורים גם במילים קֹדֶשׁ, 15 שֹׁרֶשׁ, אֹמֶר וכדומה . אשר למילים שמשקלן pa ʿ al והטעמתן מלעיל, חיוג' טוען שבמילה שַׁעַר העי"ן מנוקדת בפתח בהתאם לכלל, שכן אין בינה ובין הרי"ש נח רפה, ואילו השי"ן מנוקדת בפתח שלא לפי הכלל, שכן יש בינה ובין העי"ן נח רפה כמו שבמילה המלעילית חֹדֶשׁאין בין הדל"ת לשי"ן נח רפה, ואילו בין החי"ת לדל"ת יש נח רפה — האות 16 וי"ו . דברים אלו אמורים גם במילים נַעַר, נַחַל, לַהַב וכדומה . הסבר דומה ניתן למילים שמשקלן pe ʿ el והטעמתן מלעיל . לדברי חיוג', כשמילה באה במשקל pe ʿ el בהטעמת מלע...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית