2 | מ ב ו א פרק ג דן בספר תשובות נוסף שחיבר דונש, והפעם — על רס"ג . לאור הבדלי הלשון הניכרים בין חיבור זה ובין תשובות דונש על מנחם, כמה חוקרים טענו כי מחבר התשובות על רס"ג איננו דונש . מן הדיון עולה כי קיים דמיון תוכני רב בין שני החיבורים וכי הסיבה להבדלי הלשון ביניהם היא שספר התשובות על רס"ג הוא תרגום לא מוצלח לטקסט שדונש כתב בערבית ( למעט הקטעים המחורזים, שאותם כתב בעברית, ובינם לתשובות על מנחם מורגש דמיון לשוני ) . פרק ד עוסק בתשובות שכתבו תלמידי מנחם — יצחק אבן קפרון, יהודה בן דוד ויצחק אבן ג'יקטילה — על דונש בתגובה לתשובות שהוא כתב על מורם . הפרק מתמקד בניסיון לקבוע לגבי מרבית התשובות בידי מי מן השלושה הן נכתבו, וזאת באמצעות עיון בתשובות יהודי בן ששת על תלמידי מנחם . אגב כך מובאות ראיות חדשות ומכריעות לטובת הדעה שיהודה בן דוד, תלמיד מנחם, הוא המדקדק הידוע יהודה בן דוד המכונה חיוג' . פרק ה מוקדש ל"כתאב אלתנקיט" מאת חיוג' . הפרק עוסק בנח הרפה ( אלסאכן אללין ) ובקשר שלו להטעמה לפי החיבור הזה . התפיסה הדקדוקית המוצגת ב"כתאב אלתנקיט" נדונה, ומוצעת השערה לגבי אופן פיתוחה על יסוד תפיסתו ...
אל הספר