פ ס ו ק י מ ק ר א | 271 21 ק כותב מאודיך מלא בכל הפעמים, וב פא הכתיב החסר מתועד פעם אחת בלבד . כן הוא בפסוק "וכי תבצר כרמך לא תעולל" ( דברים כד, כא ) שבמשנת פאה ( ה, ו ) : ב קמ נכתב הפועל הראשון בכתיב חסר ( x 2 ) כבנוסח המסורה, ואילו בכתבי היד ק 22 כך הוא גם במשנת ביכורים ( א, ב ) : הפסוק "ראשית ו פא הכתיב מתמלא — תבצור . בכורי אדמתך" ( שמות כג, יט ) נכתב ב קמ וב פא בכתיב חסר ( x 2 ) , ואילו ב ק הכתיב מלא בשתי הפעמים — ביכורי . אף בהמשך הפרק ( א, ט ) שומר קמ על הכתיב החסר בתיבה זו, ואילו כתבי היד ק ו פא ממלאים את הכתיב . מדגם קצר זה אינו בא לשקף את היחס בין כתבי היד של המשנה בסוגיה הסבוכה של מלא וחסר אלא מבקש להעיד כי קמ עשוי לשקף נאמנה את אופיו של נוסח המקרא שעמד לפני סופרו . סביר להניח כי מקצת סופרי המשנה, וסופר קמ בכללם, שימשו אף סופרי מקרא ודרכם בכתיבת המקרא השפיעה על כתיבת מובאות מקראיות אף במשנה . הלכך כאשר עולה ב קמ נוסח פסוק שאינו כנוסח המסורה, אין אפוא לפטור זאת כשגיאה, כאשגרה או כחוסר דיוק בעלמא ( אף שאין לשלול גם אפשרות זו ) , אלא יש לנסות ולהתחקות אחר מקורותיו הקהילתיים : א...
אל הספר