260 | פ ר ק חמ יש י 4 בירנבאום העיר כי מסקנות אלה, המעריכות הסביר כמייצגים תהליך מאוחר יותר . מהימנות של עדים תנאיים על פי ה"נוסחה" לעזר — אליעזר , אינן מתאימות כלל 5 יש קטעים לממצא בקטעי הגניזה, אף לא לאלה המנוקדים בניקוד ארץ-ישראלי . שבהם צורות ארוכות בלבד ( משני השמות ) ויש כאלה שבהם צורות קצרות בלבד . הוא הציע לאחד את הדיון בשני השמות אך להפריד בין ההגייה בפועל ובין נוהגי 6 הכתיב ( כתיב שמרני באל"ף לעומת כתיב פונטי בלא אל"ף ) . 8 ואף מזו שבקטעי 7 ו פא היערכות השמות הללו ב קמ שונה מזו שבכתבי היד ק 9 הצורות הקצרות של שני השמות — לעזר — ליעזר — שולטות לרוב בכיפה, הגניזה . כפי שאראה להלן . ליעזר ( האמוראי והמאוחר לכאורה ) עולה אך במעט בתפוצתו על לעזר , אולם התמונה אינה משתנה באופן מובהק . יתר על כן, אף מסורת הקריאה של קמ מכירה את הצורות הקצרות . נראה שהיא זו שהניעה את הסופר-נקדן להדגיש את 10 מסורתו הייחודית ולנקד את המופע הראשון של לַעְזַר המקוצר במסכת ברכות ( א, ה ) . 11 תפוצה על פי סדרים ליעזרסדר אליעזר / ליעזר ( % ) לעזרסדר ( מופעים ) אלעזר / לעזר ( % ) ( מופעים ) ליעזר x 55 ; 2 . 9...
אל הספר