ה מ י ל י ם ה מ נ ו ק ד ו ת | 193 להוליך את הגט לאשתו . לכן קשה לפרש כאן את דברי הבעל לשליח כ'הא לך', כיוון שבכך יחסר הפועל המציין את ההולכה, שהיא תפקידו של השליח במקרה זה . נראה שזו הסיבה שהדפוסים תיקנו את הצורה הנדירה הילך ל הולך הרווחת . 369 אף על פי כן, נקדן ק בוחר כנראה באפשרות זו ומנקד קמץ בהברה השנייה . אפשר שכך סבר גם נקדן קמ , שאינו מבחין בין קמץ לפתח ונוטה לנקד פתח 370 בתנועת a . ב . מ ו ר פ ו ל ו ג י ה : נטייה נדירה של הפועל 1 . ציווי, הפעיל, שורש יל"ך על דרך נחי פ"י ( דוגמת הֵיטֵב ) : ניתוח זה אמנם מתיישב יפה עם פירוש ההולכה במשנה, אך יש בו קשיים בסיסיים : לא מצאנו בלשון חכמים 371 נוסיף על כך את מיעוטם עדויות לנטיית שורש יל"ך בבניין הפעיל על דרך חפ"י . המובהק של שורשים חסרי פ"י בלשון חכמים והידמותם לנטיית שורשי ע"ו, לדוגמה : 372 היטיב > מטיב . 2 . ציווי, קל, שורש הל"ך על דרך השלמים במשקל קְטַל ( הֲלַך ) : פעלים שלמים של הל"ך בבניין קל בעתיד, בציווי ובצורת המקור מצויים במקרא, בעיקר בספרים 373 אשר ללשון חכמים, שתי צורות ציווי המאוחרים ( לדוגמה, יַהֲלֹ , הִלְכוּ , לַהֲלֹך ) ....
אל הספר