4.3.1 קל—פיעל

ה מ י ל י ם ה מ נ ו ק ד ו ת | 179 מתחילה את שאלתה בפועל בבניין פיעל "כיצד מבטלה" ומסיימת בתשובה בבניין פיעל — ביטלה . עם זאת גרסת קמ בִטְלָה מעוררת קושי תחבירי של התאם במין לכינוי הרמז הנושאי שלפניה . כינוי הרמז זו הקודם ל בִטְלָה נוטה בכתב היד בצורת נקבה, כעדות כתבי היד 259 הוא היה אמור למשוך אחריו נטיית נקבה גם כן, המתייחסת מן הטיפוס המערבי . אל העבודה הזרה . כדוגמת גרסתו של ק : "הרי זו בטילה", ולא בנטיית הזכר ( בפיעל ) , המתייחסת לעושה הפעולה : זו ביטל ( אותה ) . אכן כתבי היד מן הענף הבבלי מעידים 260 כולם על גרסת זה ככינוי הרמז הקודם ל בִטְלָה ובכך הם מיישבים את הבעיה . גרסתם של קמ ושל משנת הירושלמי היא לכאורה גרסה מעורבת — "הרי זו ביטלה" . בדיקה של כינויי הרמז בזכר ובנקבה במשנה מעלה כי אין למעשה בחילופים 261 ו זו אלה בעיה תחבירית ממשית . זה המכוון לנקבה מצוי לא מעט בלשון חכמים 262 ואין לראות בנוסח זה או זו הכרח ממשי לגרסה המכוונת לזכר מצויה גם היא, בטילה . טמֵּא 263 "אמרו לו לר' ליעזר מה ראיתה לחלוק את מידתך או טמֵּא בשניהם או טהר בשניהם [ . . . ] אמרו לו לר׳ נחוניה מה ראית לחלוק א...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית