2.3 חילופי קל/פיעל והצטרפות כינוי המושא לפיעל

ד פו ס ל י ו ו ר נ ו ש ל ה מ ש נ ה ו מס ו ר ו ת ע מ מ י ו ת ש ל ל ש ו ן ח כ מ י ם | 231 הפועל מרח בהוראת 'זריית תבואה' מתועד בכל העדים בצורת העתיד רק בבניין פיעל, שיְמָרֵחַ, יְמָרֵחוּ . אולם בצורת העבר ( מעשרות א ו ) רק סופר כי"ק גורס פיעל, ואילו הנקדנים בכי"ק, כ"י פ"א וכיפ"ס מנקדים בהתאם לקל, שֶׁמָּרַח . בעניין זה כל הדפוסים הקדומים ודפוסי ליוורנו הולכים בעקבות נקדנים אלו, מָרַח, להוציא ד"ק, הנבדל כאמור מכל הדפוסים האחרים ; שם מנוקד מִרֵחַ, בהתאם למסורת סופר כי"ק . הפועל מרח ב, בהוראת 'טח' ו'החליק', מופיע בבניין פיעל בלבד רק כשהוא נוטה בעבר בלא כינוי מושא ובצורת המקור ( להלן בשתי השורות האחרונות בטבלה ; כל ההיקרויות במסכת כלים ) : ד"לדב"ש, דל"אד"א, ד"וד"קכיפ"סכי"ק מְרָחוֹמְרָחוֹמְרַחוֹמִרְחוֹמְרָחוֹמֵירְחוֹה ח מְרָחוֹמְרָחוֹמְרָחוֹמִרְחוֹמְרַחוֹמֵירְחוֹה ט מְרָחָהּמְרָחָהּמְרָחָהּמִרְחָהמֵרְחָהמְרָחָהִה יא מְרָחָהּמִירְחָהּמִירְחָהּמִירְחָהמְרַחָהִמֵירְחָהִו ג מְרָחָהּמְרָחָהּמְרָחָהּמִרְחָהמַרְחָהמֵירְחָהִז א מֵירַח,י ד מֵירַח, שֶׁיִּמָּרַח מִירֵחַ, שְיְמַרֵח מִירַח, שֶיְמָרֵחַמִירַח...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית