220 | הע ר ו ת ל מ ס ו ר ת ל ש ו ן ח כמ י ם ב א י ט ל י ה תחת השי"ן אינה מתאפסת, וזאת בהתאם להכפלת השי"ן אחרי מ"ם היחס, המנוגדת להופעת שווא נח תחת השי"ן : וּמִשֶּׁאֶינוּ ( דמאי ה י ) . לפני כינויי הגוף : וּשְׁהוּא ( כלים ב ד ) , כִּשְׁהוּא ( ביכורים א ד ; יומא ז ב פעמיים ; כלים ה ה ) , וְכִשְׁהוּא ( ביכורים א ד ) , כִּשְׁהִיא ( יבמות ב ג ; ג ג ) , וּשְׁהִיא ( ראש השנה ד ב ) , כִּשְׁהֶן ( מעשרות א ז ; מגילה ג ג ) . מן הנתונים האלה אפשר לשער לכאורה שאף סגול תחת שי"ן הזיקה לפני אין ונטיותיה אינו אלא ביטוי לשווא נע, שהיה נהגה כתנועה e במסורת הנקדן של כ"י פ"א, או שהגוון של השווא הזה היה מותאם לתנועת האל"ף, כשווא נע שבא לפני 34 עיצורי הגרון . בכיפ"ס השי"ן מנוקדת בשווא לעתים קרובות, הן לפני אין וכינויי הגוף הן לפני 35 לכן הניקוד של השי"ן הגרודה אינו מלמד דבר . אך הניקוד הופך לעקיב כל תיבה, מאוד הן לפני אין ונטיותיה הן לפני כינויי הגוף בהצטרפות אות השימוש . בהצטרפות אות השימוש לשי"ן הזיקה שלפני אין ונטיותיה שי"ן הזיקה שוואה ואות השימוש מנוקדת בהתאם : לִשְׁאֶינַה ( שבת טז ג ) , לִשְׁאֵינוּ ( בב...
אל הספר