176 | הע ר ו ת ל מ ס ו ר ת ל ש ו ן ח כמ י ם ב א י ט ל י ה ייתכן שלפנינו תופעה קדומה, שלא נוצרה תחת עטו של הסופר-המנקד או בקהילתו . שתי עובדות מסייעות להשערה : א . לכמה מילים מן הקטגוריה הנדונה קיימות שתי מערכות נטייה, מערכת לכל אחת מן הצורות : טַהָרָה ( נזיר ו ז ) / טְהָרָה ( נזיר ד ה ) / טַהֲרַת- ( חגיגה ב ז ) / לִטְהַרַת- ( טהרות 84 / טַהַרָתָן ( כלים ב א ) / טְהַרַתוֹ ( כלים יד ב ) , ואף כאשר השווא תחת הטי"ת ב ו ) הופך לנח : בִּטְהַרָה ( תרומות ח ט ) / לְטָהָרַה ( מועד קטן ג ב ) . כך גם בַּעֲלַת- ( מנחות ז ה ) / בְּעֲלָת- ( תמורה ד ח ) / כִּבְעַלַת- ( תמורה ב ה ) . ב . חי"ת מתנהגת בדוגמות הנ"ל כעיצור גרוני, ואילו בפי יהודי איטליה לא היה 85 כנראה הבדל בהגייה בינה ובין הכ"ף הרפה . ייתכן שחילוף שווא נע בראש מילה בתנועה a , המתועד לפני עיצורים גרוניים ובקטגרויות דקדוקיות מסוימות, הוא חלק מתופעה כללית יותר והיא הנטייה לביצוע שווא נע כ- a גם לפני עיצורים אחרים . החילוף המשוער הזה מתבטא בקטגוריות המנויות לעיל ( קָטָל / קְטָל, קָטִיל / קְטִיל ) אך גם במקרים אחרים : א . שמות דו-הברתיים במשקל...
אל הספר