348 אורית ונטורה - חן תיאוריות התייחסותיות, כגון זו של מיטשל ( 2009 ) , או חברתיות, כדוגמת המונח "סימביוזה" של מאהלר ( 1971 ; 1963 Mahler, ) . תיאוריות אלה רואות בקשר בעלות משותפת ואינן מייחסות משמעות לפרט שיזם קשר זה . במונח זה, אשר מהווה הרחבה של נקודת מבטה של פסיכולוגיית העצמי, קיימת חשיבות רבה לצד המתמזג בחוויה האחדותית . כך, לאור השקפת עולם זו, חוויית הימזגות של האחד אינה בהכרח חוויה מותאמת עבור האחר, ועל כן לא ניתן לדון בהימזגות מבלי להבחין מי נמזג, באיזו דרך ועם מי ( 1996 Kohut, ) . נקודת מבט זו גורסת כי בהימזגות שכזו למטופל יש בעלות על התוכן - הוא האחראי על התכנים המובאים במפגש הטיפולי - וכן ישנו משתתף "מתחיל" בדמות מטפל אשר יוזם את האינטראקציה האחדותית בשל תפקידו כמכונן וכמרפא של זולתו . יתר על כן, ספר זה אינו מבקש להמשיג נקודת מבט אחדותיות זו סביב הממד של עצמי-זולת בלבד, כי אם במשמעות רחבה יותר ועל פני ממדים רבים . כך, ההמשגה החלופית שהוצעה לאלמנט אחדותי-רוחני אינה נעה על פני שלבים, כפי שניסחו מחברים 69 בתוך השדה, אלא היא נקודת מבט אשר מאחדת, באורח רבים בריא ולא רגרסיבי, הן א...
אל הספר