במאמרו "השואה וההיסטוריה : נתקים בעידן פוסטמודרני" דן עמוס גולדברג גם במקומו של העד בימינו . לדבריו, העד מהווה כיום דמות תרבותית ופוליטית מרכזית בעולם המערבי, בייחוד בהקשר לשואה : "העד בהא הידיעה, העד הפרדיגמטי, נתפס פעמים רבות כעד השואה דהיינו קורבן השואה, היהודי בעיקר, המספר את זוועותיה בגוף ראשון בזמן האירועים או לאחריהם" ( גולדברג, ,2012 עמ' 139 ) . גולדברג מזהה את שורשיה ההיסטוריים והתיאורטיים של תופעת כינון העד כדמות מפתח כבר בימי מלחמת העולם הראשונה, אז התעצבה הפרקטיקה של מסירת עדות על הזוועות בגוף ראשון מפי הקורבנות - הלוחמים . ואולם כיום, לדבריו, מושגי העד והעדות נקשרים בעיקר עם עדויות השואה - משפט אייכמן, הסרט שואה ( לנצמן, 1985 ) , ארכיון פורטנוף, שמפעיל פרויקט לאיסוף עדויות הניצולים, עבודתו של סטיבן שפילברג, אתר הזיכרון יד ושם ומוסדות נוספים - אלה יצרו זיקה מלאה בין מושג העדות לבין השואה עד כי הם נדמים זהים כמעט, והיום נשמע מפי רבים החשש כי עם מותם של העדים יאבד גם זיכרון הקטסטרופה . מוזיאוני שואה רבים, לפיכך, מתבססים בשנים האחרונות בראש ובראשונה על עדויות וסיפורים אישיים ש...
אל הספר