סוגיית מיעוט הילודה בשיח הציבורי

151 התגובות למיעוט הילודה ולתופעת ההפלות אחר הללו לא הביעו את עמדתם בעד הגבלת הילודה בהצהרה — משום שהסוגיה נחשבה אינטימית ופרטית, בשל היותה מחוץ לחוק או מאחר שנחשבה מנוגדת לצורכי הלאום . זאת ועוד, קשה להתחקות על עמדת אדם מן היישוב בסוגיית הילודה וההפלות ; זו בוטאה מן הסתם בשיחות פרטיות אשר לא תועדו — אם תמך בהגבלה מכוּונת של הילודה או שהתנגד לה . לעתים הדי שיחה פרטית נשמעים ברבים . בקיץ 1943 האזין כתב עיתון הַצּׄפֶה לשיחה אקראית שהתנהלה באוטובוס ירושלמי והעלה חלקים ממנה על הכתב . ‘עתים אתה מצליח לצלם על פיה את דעת הקהל, שכן הנוסעים, בני שכבות ומעמדות שונים, משקפים עולמות שלמים׳, ציין הכתב והודה כי ההאזנה נועדה להפיג את שיעמום הנסיעה . בשיחה המצותתת התווכחו הנוסעים בנוגע לתופעת מיעוט הילודה בשל ידיעה שפשטה על עריכת כינוס ציבורי בנושא . בוויכוח היה מי שהביע התנגדות נחרצת לתופעת צמצום הילודה במתכוון ; הייתה מי שהביעה דאגה מהקושי לגדל ילדים בריאים וחסונים בארץ, ולפיכך סברה כי יש לשקול הסדרת ילודה ותכנון משפחה ; 3 אחת הנשים, שעל פניה ניכרו עקבות הסבל שידעה בחייה בארץ, התרעמה על האיחור בעצם ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב