5.4.2 מבנים מקבילים שיש בהם חזרה בשיחות המשא ומתן ההלכתי

נ י ת ו ח ה ש י ח ו ת ש ל ה מ ש א ו מ ת ן ה ה ל כ תי ב מ ש נ ה | 135 במאמר של לנדאו ואחרים נידונה החזרה התחבירית-הרטורית שנמצאה בטקסט ההרצאה של מאיר שלו ; חזרה זו מתבטאת בהקבלה בין משפטים שלמים וכן בין פסוקיות, צירופים ומילים יחידות . לדברי החוקרות, החזרה נועדה לשכנע את הנמען בדעותיו של המוען ולהביאו לידי הסכמה עימן, וגם גורמת לנמען הנאה אסתטית וריגוש . הן מסבירות כי מסר שחוזרים עליו פעמים רבות שובר בהדרגה עמדה מנוגדת 194 או לפחות זוכה להסכמה במקרה שלנמען עדיין אין עמדה מוגדרת בנידון . קיים מתארת את החזרה התחבירית-רטורית ( המבנה המקביל ) כאמצעי הרטורי הריגושי מתחום התחביר השכיח ביותר בלשונם של שופטי בית המשפט העליון . היא מוצאת את הדרכים האלה לשימוש בחזרות : ( א ) הקבלה במבנים תחביריים ( משפטים, פסוקיות, איברים ושם הפועל ) ; ( ב ) חזרה מילולית ; ( ג ) הקבלות סמנטיות . לבנת ויציב עוסקות 196 לדבריהן, 195 ובשיח המונולוגי שבמרכזו נרטיב . בחזרות בשיח המונולוגי הדבור החזרות בשיח המונולוגי הדבור מסייעות לארגון התמטי של הפִּסקה, לתיחום יחידת השיח וכן לחזרה לרצף לאחר סטייה . בשיח המונולוגי שבמר...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית