חיי המוסר בכתביו של תומס הובס

243 חיי המוסר בכתביו של תומס הובס הכנסייה וגם מה שקרוי חוקֵי הטבע הם, בקִיוִיטָס, לא חוקים במובן הממשי, עד אשר ייעשו לכאלו באמצעות פרסומם כחוקים אזרחיים . * למעשה, לפי השקפתו של הובס אין שום חוק שהנו חוק במובן הממשי ואיננו חוק “אזרחי”, דהיינו שאיננו ציווי של ריבון אזרחי . אם כן, חוקֵי האל הם חוקים במובן הממשי רק במקום שבו האל הוא ריבון אזרחי המממש את ריבונותו באמצעות סוכנים . הריבון האזרחי כמובן אינו “יוצר” את חוקי הטבע כתיאורמות רציונליות בנוגע להישרדות האנושית, אולם אכן, במובן הצר ביותר, הוא “הופך” אותם לחוקים במובן הממשי ( עמ‘ 397 [ 306 ] ) . עשוי להיחשב הגיוני, למשל, לתת לאל ( במקום שבו האל אינו הריבון האזרחי ) את אשר לאל ולקיסר את אשר לקיסר, 8 אולם לדידו של הובס דבר זה אינו הופך לחובה עד אשר שתי הספֵירות האלה מוגדרות ; ובשני המקרים, ההגדרה היא עניינו של החוק האזרחי . אין ספק כי בקִיוִיטָס נתין עשוי להוסיף ולהחזיק בשרידֵי הזכות הטבעית, אך זכות טבעית, לפי הובס, איננה מחויבות ואין לה דבר וחצי דבר עם חובותיו של אדם . בקריאה זו של מחשבותיו של הובס על המחויבות המוסרית, נותרת השאלה : האם...  אל הספר