חן אדלסבורג 210 מאמריקה והיה עד להצלחה הגדולה של הספר שם, הוא שיזם את הפרויקט . 2 אמנם ההתקבלות של הרומן בארצות הברית הייתה מידית, אך כבר ב- 1954 החלו לצנזר אותו בגלל ריבוי הקללות בו ואי-התאמתו לערכי המשפחה הנוצריים . מגמה זו נמשכה עד שנות השמונים המאוחרות . 3 במוקד העיסוק בספר עמדה לשון הסלנג שלו . לשונו של הגיבור הייתה ייחודית וחד-פעמית והקנתה לגיבור הבדוי נוכחות וממשות חסרות תקדים, אך בה בעת עוררה בהלה גדולה בקרב הקוראים טהרני הלשון . שתי אנקדוטות מדגימות היטב את נוכחותו הייחודית של קולו של גיבור הרומן . הפסיכואנליטיקאית אנה פרויד, בתו של זיגמונד פרויד, סיפרה : 'שמעתי על הולדן קולפילד עוד בטרם נתקלתי בו כקוראת . המטופלים שלי דיברו עליו לפעמים כאילו הם באמת פגשו אותו ; הם השתמשו במילותיו, באופן דיבורו . [ . . . ] הופתעתי שוב ושוב לשמוע אנשים רציונליים, שלא יצאו מדעתם ( לא "פסיכוטיים" כמו שאנחנו אומרים בשפה המקצועית ) מדברים על הולדן קולפילד כאילו בילו איתו זמן רב' . 4 האנקדוטה השנייה קשורה לספרו של פרדריק קולטינג ( Colting ) משנת ,2009 כעבור 60 שנה : לעבור דרך שדה השיפון ( Years late...
אל הספר