פלורליזם בציון: בין התנועה הרפורמית הישראלית לאמריקנית

דויד ברק- גורודצקי 42 על ישראל, אולם לאחרונה ניכר מאמץ להפנות את הזרקור המחקרי אל המבט הישראלי על יהודי התפוצות . 1 טענתי המרכזית במאמר נוגעת לתהליך של 'ישראליזציה' שעברה התנועה הרפורמית בישראל . תהליך זה האיץ את השתלבותה, גם אם המסויגת, של התנועה בארץ, ואִפשר לה להשיל את הזהויות האנגלו-סקסית והאמריקנית שלה לטובת זהות מקומית המותאמת לצרכים הדתיים בישראל ולמערך האידאולוגי והפוליטי המקומי . עם זאת, השתלבותה של התנועה הרפורמית בישראל עוררה מתחים מבניים ואידאולוגיים ביחסיה עם תנועת האֵם האמריקנית . מאפייניהם הם יחס מסויג לציונות ונטייה למקד את פיתוחה של הזהות הרפורמית בצרכיו של עולם היהדות האמריקנית, לצד התעלמות מהשפעתן של החלטות תאולוגיות וארגוניות על סיכויי שגשוגה של התנועה הרפורמית בארץ . התנועה הרפורמית והציונות תפיסת העולם הרפורמית רואה בקיום היהודי חלק מתמונת עולם שוויונית של הנאורות, שדוחה את הלאומיות . גישה אוניברסליסטית זו הייתה מקור יסודי וראשוני למתח עם הציונות . עוד בטרם התפתחה אידאולוגיה רפורמית-אוניברסליסטית מגובשת אפשר היה להבחין בדפוס תגובה יהודי-אמריקני, שהתבסס על ניסיונם ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב