על חקר מקומה של יהדות אמריקה בישראל

עדי שרצר, עופר שיף 8 וקנה לו שם כאחד המומחים הראשונים בהיסטוריה של יהודי ארצות הברית . כעבור שנים אחדות, ב- ,1959 הוא עלה לישראל, ייסד את המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית והיה לדמות מרכזית בטיפוח יחסי ישראל והתפוצות . בכתביו מן השנים הבאות הוא הדגיש את 'הצורך בהגברת המהות היהודית בחיי מדינת ישראל', וציין כי 'כשם שכל קיבוצי היהודים בעולם [ . . . ] עומדים ביחסי-גומלין רצופים זה עם זה, כך גם מדינת ישראל היא בתוך העם היהודי, ולא הווייה נפרדת מן התפוצה' . 4 אולם גם בנקודה זו דייויס לא העלה בדעתו יחסי גומלין סימטריים, הכוללים לא רק תמיכה בישראל וסולידריות כלל-יהודית, אלא גם השפעה רוחנית, תרבותית ומוסרית של היהדות האמריקנית על ישראל . הוגים אמריקנים כמו אבא הלל סילבר, מרדכי קפלן ואחרים הצביעו לאחר הקמת המדינה על האופי שעל ישראל לשאת בהתבסס על רעיונות יהודיים אמריקניים ( ובראשם 'תיקון עולם' ) . אלא שרעיונותיהם לא הצליחו בדרך כלל לחצות את האוקיינוס ובמידה ונידונו הם נתפסו כזרים ומנותקים . בישראל היה יחסם של 'מומחים' ליהדות אמריקה — פוליטיקאים, אינטלקטואלים ופובליציסטים — שונה לחלוטין . בצד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב