197 יום שני, 23 / 12 / 25 שירן שלי הגיבורה ! בשבוע האחרון פגשנו בקושי חדש שלא הכרנו עד כה . מצד אחד לשנינו ברורה החשיבות של לקיחת חלק במאמץ המלחמתי . . . אך מצד שני שירנוש קיבלה הרבה התקפי חרדה . היא פחדה שמשהו יקרה לי . בשונה משאר בנות הצוות, את שירן אני לא יכול לחרטט, כי היא חשופה ליומן מבצעים של החטיבה ושולטת בכל פיסת מידע שנוגעת אלינו . היא רואה את מיקומי הכוחות שלנו, וכל אירוע שקורה בגזרה שלנו קופץ אצלה במסך . ב- 18 בדצמבר, באמצע החופשה בת השבוע שיצאתי אליה, התבשרנו על נפילתו של דניאל בן הרוש, תושב רעננה לשעבר שפגשתי מדי פעם בשבת בדרך לבית הכנסת . דניאל, כמוני, שירת בחטיבה 551 , בגדוד אחר — גדוד 6551 . כששמענו על נפילתו כאב לנו מאוד, והלכנו ללוות אותו בדרכו האחרונה מבית הוריו ברעננה לכיון בית הקברות . למחרת, כשדיברנו, שירן אמרה לי שהגזרה שדניאל נפל בה היא הגזרה שהגדוד שלנו היה אמור להכנס אליה . זה הדאיג אותה נורא . ניסיתי להרגיע אותה, אבל פחד וחרדה הם לא דברים רציונליים . בוקר לאחר נפילתו של דניאל פתחנו את אחד מאתרי החדשות אלקנה כהן 198 וראינו את פניו המוכרות של מעוז פינגשטיין ז"ל...
אל הספר