עשרת המשוררים עהגדוליםע | 77 הוא היה רגיש כמו "הצמח הרָגיש", גיבור אחת הפואמות שלו, נתון כמוהו לקמילה מהירה בשעה שצמחים גסים ממנו פרחו ושגשגו . בפיו של ג'וליאן, בשיר-השיחה שלו 'ג'וליאן ומדאלו', שם תיאור-עצמי שהוא תיאורו שלו : הֲרֵינִי כְּתָא-עֶצֶב שֶׁעָלָיו זוֹחֵל כָּל סוּג עַוְלָה שֶׁיֵּשׁ בָּאָרֶץ וְשׁוּם תָּא אַחֵר לֹא חָשׁ . איש לא היה מעלה על דעתו, בראותו את העלם השברירי הזה, הנערי, כי הוא-הוא האיש שכל אנגליה משתגעת מדברי-הכפירה שלו . הסופר והביוגרף אדוארד ג'ון טְרֵלוני כתב כי כשפגש את שלי לראשונה תהה : "האפשר שנער זה, עדין המראה, שטרם צימח חתימת זקן, הוא אותה מפלצת מפורסמת הנתונה במלחמה עם העולם כולו ? " . הצייר מק'קרדי אמר שלא הצליח לצייר את פניו של שלי כי היו "יפים מדי", ויופיים היה חמקמק מדי ; נפשו של האיש נמצאה במקום אחר . לא היה עוד כמוהו אדם שכל כולו, מלשד עצמותיו עד קצות שערותיו, משורר ורק משורר . הוא היה, בין המשוררים, מה שהרברט ספנסר היה עד בואו : התגלמות השירה באדם . ב'סנגוריה על השירה' שלו הוא מנגיד בין השירה ל"עיקר ה'אני', שהכסף הוא לבושו הגלוי", ומעיר כי קשה לדמיין "...
אל הספר