38 | המוחות הגדולים בהיסטוריה אובייקטיביים של השפעה ולא באומדנים אישיים של חוכמה, וגם גדולי אוהביו של שפינוזה יודו כי במגעו המרפא של "הפילוסוף העדין" הרגישו נפשות נעלות ויקרות מציאות . הוא אחד מאותם איֵי-מטמון של ההגות שהעולם טרם עגן בהם . אבל על סר אייזק ניוטון לא ייתכן ויכוח כזה . כל תלמיד בית-ספר מכיר את סיפורו של הגאון פזור-הדעת : איך המדען הגדול הקדיח את תבשילו כאשר, בגשתו להרתיח ביצה למשך שלוש דקות לארוחת הצוהריים, טמן בקנקן המים את שעונו והתבונן בביצה שבידו לראות אם עברו שלוש דקות ; או איך, שקוע בחישוביו, עלה לחדרו כדי להחליף בגדים לארוחת הערב, התפשט ונכנס שבע רצון למיטה ( לו נשמע שסיפורים אלה אינם אמת, לבטח ניעצב אל ליבנו ) . אבל רק מעטים מתלמידי בתי הספר יודעים כי סִפרוֹהגדול, ה"פרינקיפיה" ( עקרונות ) , הוא ציון-הדרך שבו נמסר בלאט שרביט המלוכה על המחשבה המודרנית לידי המדע ; מתי מספר מתוכם יודעים כי חוקי התנועה והמכניקה שניוטון ניסח היו הבסיס לכל התקדמות מעשית שבאה אחריו, להבנה המחודשת של פני הארץ ולהתרחבותם והתעצמותם של החיים, לניסיו של המדע בן זמננו . גילוי כוח הכבידה שפך אור...
אל הספר