285 סיכום בכמה תחומים . זוהתה עמדה שכונתה בחיבור זה ' מצמצמת ', שמדירה באופן יחסי את ההתרחשות העל – טבעית מהדיון ההלכתי באמצעות ניסוחים כדוגמת 'אין מזכירין מעשה נסים', ולעומתה נמצאה גישה ' מרחיבה ', שאופיינה כמאפשרת יותר באופן יחסי את השימוש בהתרחשות הנסית כחלק לגיטימי משדה הדיון ההלכתי . בתקופת התנאים לא נמצאה בדיון ההלכתי התייחסות מפורשת לקריטריונים להגדרת אירוע כנס . מאפיין בולט של מאורע נסי בהקשר ההלכתי הוא אירוע הצלה, בדרך כלל הצלת חיים, שככל הנראה הסבירות להתרחשותו נמוכה . ואולם כהמשך להיעדר דיון ביקורתי על ההגדרות של נס או טבע בהקשר ההלכתי, לא הושם דגש ב'מנגנון הפעולה' של האירוע הנסי כמצב שכרוך ב'שבירה' של החוקיות הטבעית או כהתרחשות המתממשת בתיווך של ההתנהלות הטבעית השגרתית . בתקופת התלמוד נמצאה הרחבה של הדיון המצוי במשנה על הנושא, הן כיישום בפועל והן כבירור עקרוני של החומר ההלכתי התנאי . כדוגמאות למגמה זו אפשר לציין את הדיון המפורט יותר על ההגדרה של תפילת שווא, וכן את הרחבת הדיון על ברכת הנס, ובכלל זה ברכת הראייה על הנס ליחיד, ברכת הגומל וברכת הנס כברכת הזמן במועדים מיוחדים ולא...
אל הספר