יוסף שרביט ייחודו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) בקרב הוגי האסכולה הפריזאית למחשבת ישראל

יוסף שרביט [ 212 ] סוף חייו – גם על חלק מהציבור ישראלי . דומני שהדבר נעוץ בהיקף ידיעותיו העצום וביכולתו להביאן לציבור הרחב . מניטו לא בלט בהתמחות אקדמית כשאר חבריו, אלא ניחן בראייה כוללת . הודות לכך הוא היה איש רנסנס והכול רצו לשמוע את דעתו . הרב אשכנזי בלט בראייתו ההיסטורית החובקת עולם . הוא הגה משנה היסטוריוסופית שיטתית ופירש את ההיסטוריה הכלל-אנושית מתוך יצירת קורלציה מרשימה בין התרבות הכללית 4 לתרבות היהודית . למניטו הייתה מסגרת הגותית ייחודית לו, הן במגמה והן בניסוח ; אבל יותר משהיה 5 בהיותו מנהיג שצמח בקהילה היהודית הוגה דעות הוא היה מחנך, וכך הוא ראה את עצמו . באלג׳יריה ובתנועת הצופים, בלטו אצלו עד מאוד, לעומת יתר הוגי האסכולה, האוריינטציה הקהילתית והמגמה הפלורליסטית . הוא היה עממי ובעל יכולת לתקשר באופן בלתי אמצעי 6 – ועם זאת היה איש אשכולות, ויכולתו עם כל חלקי העם ועם נציגי התרבויות השונות האינטלקטואלית עוררה התפעלות ויראת כבוד מצד האליטות האינטלקטואליות . הוא היה בלתי צפוי, איש של ניגודים חדים, ועל כן עורר עניין וסקרנות . כך מתאר אותו הביוגרף שלו : הוא היה יהודי ספרדי ששמו אש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן