פרק ראשון: מלאכים שקדמו לעולם

156 אָז מִלִּפְנֵי בְּרֵאשִׁית בְּמַאֲמָר חָשׁוּ / מִקְווֹת מְקוֹר מַיִם / / בְּתוֹהוּזִיקַּקְתָּה בוֹהוּ / בּוֹקָקוּבְמַיִם [ . . . ] גּוֹעָשׁוּ מִנּוֹהַם / סִיתְרוֹ בֶעָבִים / / גֻּולַּת רוּחַ הֶעֱדִיפָה / סַךְ גֵּירוּתָם גֵּרוּתָם צָצָה / בַּהֲמוֹן כָּל פּוֹעֵל / / גָּובְהֵי מָרוֹם / עַד לֹא גּוֹנָנוּ גּוֹנָנוּ חֲצוּבֵי / אֵשׁ אוֹכֵילָה / / גְּדוּדֵי לַהֲבֵי לַהַט / לְרוֹפֵף בְּרַעַד גָּעוּ גָּעוּ נִבְרָאִים / מִגַּחֲלֵי אֵשׁ / / גָּבְרוּ לְשַׁנֵּן / סוֹד חוֹקֵר דָּת אותם מלאכים הרימו את קולם ( 'לְרוֹפֵף בְּרַעַד גָּעוּ' ) בהשמיעם יחד את תהילת האל ( 'גָּבְרוּ לְשַׁנֵּן / סוֹד חוֹקֵר דָּת' 5 ) . בכינוי 'חוֹקֵר דָּת' מצוין האל בזיקתו לתורה, שיצירתה ( 'אריגתה' ) מתוארת במפורש מייד לאחר מכן, ולאחריה — 'עריכתו' של מקדש קמאי בגובהי השמיים ( 'בְּרוּם דּוֹק' ) כדמות זה העתיד להיבנות בארץ ( 'דֶּרֶךְתַּחְתִּיּוֹת' ) : דָּת אָרַג / שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם / / דַּעַת מְשׁוּלַת מַיִם / מֵאָז יָעַץ דָּרַשׁ דָּלִיּוֹת שׁוֹרֶשׁ / מְקוֹם מִקְדָּשֵׁינוּ / / דֶּרֶךְ תַּחְתִּיּוֹת / עֲרָכוֹ בְּרוּם דּו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי