לוורשה, ואוכלוסיית היהודים בעיר גדלה . מאמצע המאה ה‑‑ 19 רוב אוכלוסיית פולין היהודית דיברה יידיש, ובוורשה היה הריכוז 42 בשנת 1897 מנתה הגדול של קוראים פוטנציאלים בשפה זו . אוכלוסיית יהודי וורשה 210,500 נפש, כשליש מאוכלוסיית העיר ( % 7 . 33 ) , מתוכם % 7 . 83 הצהירו שיידיש היא שפתם . 43 רוב רובו של הביקוש לקריאה בעברית היה לספרות קודש, ולספרות היפה כמעט לא היה מקום בספרות היהודית . אפילו אם היה אפשר למצוא ספרות יפה, בדרך כלל היא הייתה ענף של הספרות הדתית, לצד ענפים כמו ספרות המוסר, המדרש והאגדה . בעוד הדפוס בעברית יועד לשכבה דקה, גברית ואליטיסטית של משכילים יודעי קרוא וכתוב, רוב העם במזרח אירופה, אוכלוסיות השוליים, עמי הארץ, נשים וילדים, ששפת הדיבור היום‑‑יומית שלהם הייתה יידיש, הודר מקריאה בעברית, למעט לצורכי 44 גם אם היו קוראים בעברית, חלק ניכר מהם העדיף את תפילה . היידיש על פני העברית, אם מטעם של נוחות לשונית ואם מטעם 45 ובעוד במחצית הראשונה של המאה ה‑‑ 19 רוב החומר אידאולוגי ; הנדפס ביידיש היה ספרי דת וספרוני מעשיות ( מַיְיסֶע‑‑ביכלעך ) , 42 . חנא שמרוק, "קווים לתולדות המרכז של ספרו...
אל הספר