שני מאגרים מקוונים בחסות הספרייה הלאומית שבירושלים . התיעוד הביבליוגרפי היה שלב ראשוני, הכרחי, כבסיס וככלי עזר למחקר היסטורי אובייקטיבי כולל ומקיף של התרבות העברית . על בסיס הרישום הביבליוגרפי הראשוני התפתחה חקירה ביבליוגרפית שעל פיה תוקנו טעויות, נמצאו חיבורים ומהדורות שלא נרשמו, נוספו פרטים ביבליוגרפיים למהדורות מסוימות וכיו"ב . מבחינת היקפו של הרישום הביבליוגרפי ומבחינת הדיוק נוצר בסיס איתן לחקר הספר העברי . אם קודם היה נתון עיקר העיסוק הביבליוגרפי לחשיפת אוצרות התרבות של העם היהודי ולרישומם, הרי שעתה, משנוצר הבסיס, התפנתה שעתו של המחקר לרדת לפרטי תולדותיו של הספר העברי ולגלגוליו הן מבחינת צורתו והן מבחינת תכניו ותפוצתו . על בסיס הרישום הביבליוגרפי התרחב המחקר בתולדות הספר העברי לדיון בספר כסוכן תרבות ולחקר תקופה היסטורית של חֶברות עבר באמצעות התוודעות ליצירות הספרותיות שלהן, יצירות ספרותיות שזכו לתהילת עולם בצד יצירות עממיות, אנונימיות, אזוטריות ששרדו את השנים . נעשה ניסיון להבין תהליכים תרבותיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ודתיים באמצעות ההיסטוריה של הספר . נוצרה תשתית ראויה למחקר...
אל הספר