280 מ צ י א וּת , ה מְצ א ה המציאוּת - לפעמים היא נמצאת, ולפעמים מומצאת . במודרניזם האנטי – ריאליסטי נתפסה המציאות האנושית כהמצאה, כתנועה הנבראת מאפס, מלא – כלום, ex - nihilo . בפוסט – מודרניזם היא כבר נתפסת כשרשור של מסמנים, נתונים ומראי – מקום סביבתיים, שכל המנסה לצאת נגדם נתקל בהיערכות בצורה ונדרש לעבור דרכם או לצלוח אותם . השפה העברית מקפלת בחובה, כבמשחק מילים, את הצופן הפוסט – מודרני : דומה שבמלה "מציאוּת" נתונה ההבנה שכל המומצא כבר מוכל בנמצא . העולם מובן כמרחב של הימצאות קולוסאלית, המרעיף על צרכניו שפע של חפצים, אמצעים, הקשרים, שדות, סוכני מידע וערוצי תקשורת, אך בו – בזמן גם מעיק עליהם - תעוקה הנלווית להצפה מתמשכת בנקודות גמר, סופי פסוק או מבויִים סתומים של פריטים מעוצבים, עשויים למשעי . את העולם הזה, ששוררת בו גם דמוקרטיה טוטלית וגם דיקטטורה טוטליטרית של אובייקטים, זיהה השיח הביקורתי כזירת הפעולה של העשייה העכשווית . רולאן בארת, למשל, הבחין שעבודת האמנות העכשווית אינה מצויה עוד בתחומו המבוצר של היוצר, או בתחומים המובחנים שהוקצו לה, אלא נפרשׂת על פני רשת תרבותית, טקסט וטקסטורה ש...
אל הספר