276 אישה אחת קטנה מול העריצוּת השרירוּתית של המוות . כפול שלוש . * די בהתחלה מיכל מקבלת החלטה . “למען עתידי ועתיד ילדַי, החלטתי לא להתמכר לאסונות ולהמשיך הלאה . זה לא יהיה בית של אֵבל . אבי יהיה קיים כל הזמן, אבל בחרתי בחיים . עבורי ועבור ילדַי . ״ על ההחלטה הזאת היא תשלם מחיר כבד . אי – אפשר לחיות חיים שלמים מהצוואר ומעלה . * בפרשה של האיש שלה נותרו מערבולות אוויר סתומות . “זה סיפור שאף פעם לא יהיה גמור . כשבני פלד בא להודיע על עיטור העוז, הוא אמר שרק יודעים מה אבי לא גילה בשבי . . . אבל מה היו המחשבות האחרונות שלו ? מתי בדיוק מת ? מה עבר בימים האחרונים שלו, בדקות האחרונות ? למען מה החליט למסור נפשו ? ״ השאלות האלה לא נותנות לה מנוח . ואם אבי יחסר לה יותר משתוכל לשאת ? ואם החיים לבדם יהיו משהו יותר משתוכל לשאת ? ואיך עושים שהכאב הזה, הסבל הזה, לא יהפכו לפתולוגיה, אלא יסללו דרך לצמיחה רגשית ? אפשר בכלל לכונֵן קונסטלציה רגשית חדשה ? איך ? הדנ"א של מיכל, בגיבוי המציאוּת הטורפנית, בונה את תפיסת העולם שלה . “החיים הם ערך מקודש, אני חושבת, אבל יש ערכים שעומדים מעל לערך של קדושת החיים . אבי ...
אל הספר