עיצובה של צליחת הכנרת כמפעל לאומי וחינוכי 97 הגבורה הישראלית הופגנה בחילול שבת בפומבי . מה שלא ראו טבריה והגליל מעודם : תכונה חילונית רבה, שקשוק מכוניות, עישון סיגריות ומכירת גזוז [ . . . ] הרבה קורבנות הביא עם ישראל על מזבח ארצו, תורתו וקודשיו . אבל את הקורבן הצנוע הזה — להימנע מחילול שבת בפרהסיה — אין "הגיבורים" 37 שלנו יכולים להביא בשום אופן . קיום הצליחה חרף המחאה המריץ את ארגון "ברית השבת", שקרא 38 בכינוסו השלישי לפעול במרץ לביטול צליחת הכנרת בימי שבת . אחרי הקמת המדינה המשיכו טיולי שבת של תלמידי בית ספר ושל תנועת "הצופים", כמו גם מפגני התעמלות ומשחקי כדור, להיות סלע 39 החשש מאיבודמחלוקת מתמיד בין מאמינים לחילוניים ( חריף, תשס"ז ) . הצביון הדתי של העם היהודי והיישוב בארץ ישראל התגבר לנוכח מוראות השואה . יהודה שפיגל פרסם מאמר בעיתון בעיתון "הצֹפה" ובו הוא התריע מפני "ערעור יסוד היסודות של בניין ארצנו" . שפיגל, פעיל ציוני דתי, האמין שלנוכח הכחדת יהדות אירופה יש להכריז על מלחמה לתיקון המצב הדתי ביישוב היהודי בארץ ישראל . את עיקר זעמו הוא הפנה כלפי התאגדות הפועל, שקיימה את מפעל הצליחה...
אל הספר