58 פרק שלישי בחברה הישראלית-ציונית נוספו לעיסוק בספורט משמעויות נוספות הקשורות בהתפתחות האתוס הלאומי . החיבור בין רעיון "יהדות השרירים" והמהפכה הציונית נעשה כבר בשלהי המאה התשע-עשרה וחיבר בין העלאת דימוי הגוף הבריא והחסון, שיש בו ניגוד לתרבות היהודית הגלותית, ובין הצורך הלאומי בצעירים בעלי מסוגלות לעבודה פיזית — להגנה ולהתיישבות ( בן ישראל, 2009 ; חריף, ,2011 עמ' 136 - 213 ; קאופמן וגלילי, 2009 ; רם, 2002 ; שורק, 2002 ) . היחס לתרבות הגוף כאל אמצעי לשירות התקומה הלאומית עוצב עוד בתקופה היישובית, ונמשך גם אל תקופת המדינה ( כרמי, ,2022 עמ' 1 ) . הפרשנות הארצי-ישראלית למושג "יהדות השרירים" התמקדה בערכים של גבריות ושל אומץ לב המשולבים בעבודת כפים ( אלמוג, ,1997 עמ' 221 ) . לבד מהערכים האסתטיים הקשורים בדימוי הגוף הבריא, יוחסו לתרבות הגוף ערכים של כשירות גופנית, של חיבור בין האדם הבריא לבריאות האומה, של חוסר פינוק ויכולת להתמודד עם קשיים, ולצדם, ביטוי של חברה'מניות ותרומה לקהילה באופן פעיל או ייצוגי . תפיסות אלו חיזקו את היחס העממי לתרבות הגוף באותן שנים כך שהוא הפך לחלק מהתרבות הכללית ומהה...
אל הספר