הסרט הנע של המוות – מוכשר בלי ראש

[ 95 ] שרידי הזמן : על פרימת הזיכרון בסרטיו של דוד גרינברג הסרט לצלילי הסימפוניה החמישית של סרגיי פרוקופייב . ואולם לאחר שהצילומים הושלמו החליט גרינברג לוותר על הרעיון ופנה למלחין יחזקאל בראון כדי שיכתוב מוזיקה מקורית לסרט . מוכשר בלי ראש הוא סרט מופשט . בחירתו של גרינברג לצלם בצבע אינה מקרית – הצבע האדום הבוהק מתבלט בו למין השוט הראשון המתאר שדה פרגים אדומים כדם, שדה המקיף את המשחטה . הדגשה זו של הצבע האדום היא בגדר הכרעה אסתטית מובהקת בכל הסרט – אדום הוא צבעה של המשאית המובילה את העופות אל המשחטה, צבע הכתוביות, צבע סינריהם המוכתמים של השוחטים, צבע כרבולותיהם של התרנגולים המיועדים לשחיטה, צבע הכלי המכיל את שמן המכונות וכמובן צבע דמם של העופות . מקור השפעה מובהק ומרכזי על סרטו של גרינברג הוא סרט נוסף של פרנז'ו דם הבהמות ( Le sang des Bêtes ) משנת 1949 . שני הסרטים נשענים על "אסתטיקה של אכזריות", כהגדרתה של ג'אנט סלוניובסקי ( Sloniowski ) את סרטו של פרנז'ו, המתאר בריחוק קליני את המתרחש 22 מבחינת פרנז'ו, בבתי מטבחיים בפרוורי פריז, בייחוד ברובע לה וילט . כמו אצל אנטונן ארטו ( Artaud ) , י...  אל הספר