בית הכנסת בחיי החברה ומוסדות הקהילה 109 הכנסת . כך נלמד על אודות תושב אמיד של חלב במאה ה - 17 שעקר דירתו לכמה שנים לדמשק, ושם עשה בקרוב לשמונים ליטראות של כסף רימונים, והניחם בבית הכנסת שבו התפלל . בשובו לחלב, נהג במשך ארבעים וחמש שנים עד 13 פטירתו, להביאם לבית הכנסת במועדים ובשמחות, ולאחר מכן להחזירם לביתו . במאה ה - 18 מציין רש"ל את האפשרויות הניתנות בידי חברי הקהילה לתת צדקה, וקובע כי מצווה מן המובחר לתת חומש, ומידה בינונית היא נתינת מעשר, וכי יש לתת שנה אחת מן הקרן וכל שנה מן הרווח . הוא מציע לתת ביד הגבאים מעשר ממון לעליית ספר תורה, ושליש ורבע מן המעשר לקניית המצוות הבאות : הלבשת ספר תורה והוצאתו והגבהה וסמיכות, בשעה שאין להם קונים . הוא מציין כי זה מנהג העיר . אם ישנם קונים למצוות אלו, ניתן גם כן להוסיף עליהן את התוספת מן המעשר "לשליש ולרביע" . הוא קרא לחברי הקהילה לייעד את תוספת 14 המעשר בין היתר לקופת בדק הבית . באותו פרק זמן כתב ר' יהודה קצין שמידי שנה מתמנים גזברים "על הק"ק [ קהילות קודש ] לפקח על עסקי בית הכנסת" . הם מעלים לספר תורה את מי שירצו, וגובים מהעליות וממכירת המצוות...
אל הספר