102 פרק רביעי 130 לפני שנת תצ"ח ( 1738 ) מספר ר' שמואל דוויך הכהן שלאור מחלוקת שפיר . הלכתית בינו לבין רב העיר פנה הלה לגבירים שיפסיקו את תמיכתם בו . הוא אכן איבד את מקור לחמו, שהרי בחתימתו על הפסק הוא חותם "אני הוא המדבר 131 הטרוד והעלוב המקוה רחמי שמים וחסד אל" . ניתן להניח שבהיעדר תמיכה כלכלית נאלצו רבים מבני העיר לוותר על קריירה תורנית . תמיכה קבועה בתלמידי חכמים מכספי הצדקה של הקהילה החלה רק במחציתה השנייה של המאה ה - 18 . זאת נלמד מהסכמת בית דין הצדק לעדת החלבים בירושלים מט"ו אלול תשי"ג ( 1953 ) שבה נאמר כי : בימי גאוני אר"ץ, מורינו ורבינו מהרש"ל זצ"ל [ ר' רפאל שלמה לאנייאדו ] ומורינו רבי אברהם ענתיבי זצ"ל ומורנו רבי מרדכי לבטון זצ"ל ומורנו רבי מרדכי עבאדי זצ"ל והרבנים שאחריהם, היו נוהגים שהנדרים והנדבות שנדרו לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס לחלקם בין הרבנים והאברכים לחיזוק התורה ושאר צרכי המצוות הנחוצים, ולקנות 132 בזה ספרים והדברים הנצרכים לקימת חצות לחיזוק התורה . נראה שתלמידי חכמים שתורתם אומנותם, היו פטורים ממסים כמקובל ברבות מערי האימפריה העות'מאנית . לצד אלה חיו בחלב גם תלמיד...
אל הספר