108 בילו בליך מילולי, בתפקיד של יוצר מציאות שלעיתים היא בלתי-אפשרית ( אפשרית רק במודל ) והיא אנטי-תזה למציאות הקונקרטית . המודל הזה הופך להיות "עצמו" בזכות התחביר הארכיטקטוני והאיברים שהוא מייצג, החומרים שמהם הוא נבנה, הצבע והתכונות הפלסטיות שלו . מעמדו של המודל כסימן נקבע גם על ידי מידותיו, הגודל ויחסי קנה המידה . המודל כסימן קשור במבנה הרעיוני של עצמו, ובשינויים והתפתחויות החלים בכל תחומי ההדמיה והתקשורת החזותית, כפי שמראה בודריאר, המקנים דרכי ראייה חדשים ואופני ייצוג תמונתי חדשים . מודל מסוג זה מלמד, בין השאר, על השינויים בהרגל רב-שנים של ראיית העולם דרך אמצעיים חזותיים שונים . מודל כזה מלמד גם על התפיסה של העולם, המורכבת מדימויים, ומופיעה ב"מכשירים" כמו מודלים, מודלים במדע, מפות, תמונות ומוצרי תקשורת . אלה מכשירים שדרכם אנחנו רואים את העולם ומגיבים אליו, ואין אפשרות כיום לראות בלעדיהם והם גם קובעים את אופן פענוח העולם והופכים לעולמנו . בודריאר מכריז על ביטול הגבולות בין המציאות והקודים המסמנים אותה . הדיון שבודריאר מציע קשור לזיהוי הכוחות והמגמות החברתיים של התקופה המודרנית התעשיית...
אל הספר