המודל הגדול של כריסטופר וורן

52 בילו בליך של יחסי הרחובות הראשים לרחובות צדדים ולכיכרות, וכן חלוקה מחדש לאזורי מרכז שונים . מתוך רצון מיידי להחזיר את החיים בעיר למצבם הקודם, לא התקבלו ההצעות של וורן . בשנת 1669 התמנה וורן להיות ארכיטקט ראשי של בית המלוכה, ועיקר עבודתו הייתה תכנון הכנסיות החדשות של לונדון ופיקוח על הבנייה . בתקופה זו פיתח וורן את הניב העיצובי שלו ואת גישתו לארכיטקטורה . חלק מהכנסיות צמחו מהתנאים בשטח, תוך שימוש ביסודות הישנים של המבנים שנשרפו . ההשפעות הסגנוניות על וורן הן רבות . הוא התרשם מארכיטקטורה בעת סיורו בפריז וכן התרשם מספרות על תקופות שונות בארכיטקטורה - שרטוטים ורעיונות של ארכיטקטורה מהולנד, צרפת ואיטליה, ובעיקר עבודות של ברנטה ומיכלאנג'לו . ג'ון סאמרסון ( Summerson ) מדגיש את ההשפעה של כנסיית הטמפייטו ( Tempietto ) של ברמנטה ( 1502 ) על וורן, בעיקר בעיצוב הכיפה : "אם תסתכלו על הכיפה של סנט פול תראו מיד 63 כמה הוא חייב לטמפייטו" . וייני מחלקת את הכנסיות של וורן לשתי קבוצות עיקריות : "בניינים גדולים ומאורכים בצורה מלבנית ובניינים קטנים וכמעט 64 אחרי כמה ניסיונות לשמר את חלקי הכנסייה בצורה ...  אל הספר