28 בילו בליך אחר . אין הוכחה, לדעתו של קאולטון, לשימוש במודלים בקנה מידה מוקטן אצל היוונים . הוכחות למודלים מוקטנים נמצאו באימפריה הרומאית, והאובייקט המוקטן מתואר על ידי מרקוס ויטרוביוס פוליו ( Vitruvius ) כאובייקט המיועד להצגת הרעיונות של המבנה לפטרון . בתקופת הרנסנס נוסחו וגובשו חוקים ותהליכים לארכיטקטורה, ואנו פוגשים שימושים שונים וגישות מגוונות למודל . אלברטי ( Alberti ) מנחה את הארכיטקטים לעשיית מודלים בתוך תהליך העיצוב, ככלי המאפשר את הכרת חלקי הבניין, למען השגת תוצאות טובות בבניין הסופי . בתקופת הרנסנס השתמשו במודלים כתחליף לשרטוטים מדויקים המוסרים מידע לבנאים . בתקופה זו נבנו מודלים מעץ, שנועדו להציג את ההצעה הארכיטקטונית, וגם מודלים העשויים מחמר, למשל כאלה שבנה מיכלאנג'לו, שנועדו לחקירה ולעיצוב התכונות הפלסטיות של הבניין, בדגש על ביטוי המאסות הזורמות והפחתת הקוויות של הבניין . הרישומים הארכיטקטוניים של ליאונרדו דה וינצ'י מסוף המאה ה- 15 הם דוגמה למודלים העוסקים ביחסים בין צורות מלאות, בייצוג דו- ממדי, לקומפוזיציות של בניינים המתפתחים מן התוכנית . "המודל הגדול" של קריסטופר וורא...
אל הספר