מבוא השיח הפסיכולוגי יוצא מהקליניקה: כיצד לחשוב על תרפיה בתרבות העכשווית?

8 ז'וזה ברונר | גליה פלוטקין עמרמי לאחת השפות המרכזיות והלגיטימיות ביותר להגדרה, לניהול 1 ההנחות והמושגים שמקורם ולביטוי העצמי של האדם המודרני . בתיאוריות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות מעצבים כיום את הדרכים שבהן אנו חושבים על ילדות, זוגיות, הורות, זקנה, מין, אהבה, תשוקה, משפחה, עבודה, פחד, שנאה, סבל נפשי, אושר, חולי ובריאות . הם הפכו לחלק אינטגרלי של השפה היום – יומית שלנו, של השיח על חינוך, של חקר ההיסטוריה והחברה, של הספרות והקולנוע . כיום נהוגות שלוש עמדות בכל הנוגע לניתוח השיח הטיפולי בגלגוליו התרבותיים והחברתיים : ( 1 ) העמדה הרווחת בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בוחנת את התפשטות השיח הטיפולי כפועל יוצא של הצלחתו של מחקר אמפירי או ניסיון קליני, או שניהם יחד, ורואה בידע הטיפולי אמצעי לגילוי אמת בעלת תוקף אובייקטיבי לא רק בנוגע לפרט, אלא גם בנוגע לחברה כולה . על פי תפיסה זו, אנשי בריאות הנפש תופסים את המוסכמות התרבותיות וההשפעות המקומיות שמסרבות להטמיע לתוכן את שפת התרפיה כמיושנות או משניות לתובנות המדעיות, אשר מעניקות לנו הבנה ודרכי פעולה נאותות ונאורות . ( 2 ) לעומתם, התגבשה עמדתם ש...  אל הספר