מבוא 2 הללו הוצגו ברומא ( כנראה בתיאטראות מאולתרים מעץ לפני שפומפיוס בנה את תיאטרון האבן המפואר בשנת 55 לפנה״ס ) או ברחבי איטליה, שהיו בה תיאטראות רבים, אם כי סביר יותר שבתיאטראות הללו הרבו להעלות יותר 26 הצגות של מימוס ופנטומימוס . כאמור לעיל, ידיעותינו על שכיחות הצגת הטרגדיות הרומיות הקדומות קלושות, ואיננו יודעים היכן הוצגו ומי היה קהלן . לעומת זאת ידוע שבשלהי המאה הראשונה לפנה״ס מתפשטת אופנת חיבור טרגדיות בקרב האריסטוקרטיה הרומית . מדינאים, כגון יוליוס קיסר ואוגוסטוס, מושכים בשבט הטרגדיה : יוליוס קיסר חיבר את הטרגדיה ׳אוידיפוס׳ ( סווטוניוס, שנים עשר הקיסרים, יוליוס, נו ) , ואוגוסטוס את הטרגדיה ׳איאקס׳ ( Ajax . שם, אוגוסטוס, פה 2 ) ; ואריוס רופוס ( Varius Rufus . ידידם הקרוב של וֶרגיליוס והוֹראטיוס ) חיבר בשנת 2 לפנה״ס טרגדיה ושמה ׳תיאסטס׳, והיא הוצגה בחגיגות לכבוד שובו של אוגוסטוס לרומא אחרי ניצחונו בקרב אקטיום ( Actium ) ; אוֹבידיוס כתב טרגדיה ושמה ׳מדאה׳ שזכתה לשבחים מפי טאקיטוס ( שיחה על הנואמים, 2 ) וקווינטיליאנוס ( חינוך הנואם, י , 9 ) ; גם המדינאי והמשורר אסיניוס פּוֹליוֹ ( Ga...
אל הספר