124 | מדברים צהלית שם' ( דנומינטיביים ) שנגזרו, או כהצעתו של עוזי אורנן 'נסחטו', משמות עצם ( כגון בסיס > בס"ס ) ; שורשים שנגזרו ממילות תפקיד ( כגון זה > זה"ה ) ; שורשים שנגזרו מראשי תיבות ( כגון דו"ח > דו"ח ) . לתיאור זה ניר ( תשנ"ג ) מוסיף קבוצה שבה השם שנגזר ממנו השורש נגזר משורש ראשוני, ואות השימוש שנוספה לצורך יצירת השם מקבלת מעמד של אות שורש ( כגון ספ"ר > מִסְפָּר > מספ"ר ) . קבוצה זו תוגדר 'שורשים תנייניים גזורי שם' . עוד קבוצת שורשים חדשים נגזרה לדברי ניר ישירות מהוספת עיצור, כגון ת' או ש', לשורש קיים, מתוך שמירה על קרבת משמעות בין השורש הראשוני לתנייני, כגון פק"ד > תפק"ד ; דר"ג > שדר"ג . * * * במל"ץ מניתי יותר מ- 40 שורשים חדשים שאפשר לראות בהם חידושים שנוצרו במהלך עבודת המינוח הצבאי . לצד אלה מופיעים עשרות שורשים חדשים בשפת הפעילות . בקבוצת השורשים גזורי השם אפשר להצביע על השורש פג"ז שנסחט משם העצם 'פגז', ומכאן הפועל להפגיז ; ער"פ משם העצם 'עורף', שממנו נגזרה 'הערפה', שהוראתה במל"ץ "שם כולל לסוגי לחימה הגנתית, שהכוח המגן נע בהם לאחור" . נמצא גם שורשים שנגזרו ממילים שאולות,...
אל הספר