136 אתי חגי זהות של מחנך היא תשתית העומק לנוכחותו בפועל במרחב המקצועי . לפיכך אין די בהצהרות מנוסחות על אפיונים של מקצועיות . הזהות המקצועית מעוגנת בזהות האישית ומהווה מקור, מניע והסבר להתנהגויות מתוכננות, ובעיקר אינטואיטיביות, שנדרש להן מחנך . שהרי מרבית הביטויים ההתנהגותיים המקצועיים שלו מתקיימים בזמן אמת, משמע ברצף, יום אחר יום, שעה אחר שעה, ביחס למתחנך אחד ולעוד מתחנך, ביחס להתנהגות אחת ולהתנהגות אחרת, בנסיבות משתנות ובתנאים מגוונים . זוהי נוכחות ממשית, שביטוייה הם במעשה . מתוך כך, ביטוייה ההתנהגותיים הם הצהרתה . בספרות החינוכית נחקר ונכתב רבות על אודות זהותם 44 על אף העניין, רוחב העיסוק והעומק המקצועית של מורים . המצויים בהם, אין בכוונתי לסקור את מכלול המחקרים הללו ; אתמקד בהצגתם של אפיונים המשתמעים מתוך משמעות החינוך שהוצגה לעיל, על היבטיה ביחס לתפיסת אדם, לתפיסת יחסים בין – אנושיים ולתהליכי הוראה ולמידה . שהרי "כדי לבוא שוב במגע אישי עם המוחלט, צריך תחילה לחזור ולהיות בבחינת איש, צריך להציל את העצמי האישי הממשי מתוך לוע האש הבולע כל עצמוּת [ . . . ] השמירה על ערות המכאוב, עוררות...
אל הספר