צריך לציין כי, בעוד שבקומונות האוואניסטיות והפורייריםטיות עלתה בעית המשפחה כבעיה תיאורטית, בכול יתר הקומונות הסוציאליסטיות, נושא זה כלל לא הועלה כבעיה תאי המשפחות הגרעיניותהמונוגמיות, היו מקובלים בהם ללא כל התלבטות . באיל / אדיד,, לדוגמה, לא היתה התלבטות תיאורטית, שמירת יציבות חיי המשפחה נחשבה כעקרון שנוסח בתיאוריה האוטופיסטית ובוטא אף בסעיפי החוקה של הקהילה למן ימיה הראשונים . 94 עירעורמה על הנשואין ומוסד המשפחה המונוגאמית, עלה בשלהי המאה ה 19 בעקבות הצטרפות של קבוצות מחסידי ה"אהבה החופשית" אל אלנייזד, ואל כמה קומונות סוציאליסטיות . קבוצה כזאת שהצטרפה לקומונת רא 0קץ, עוררה ויכוחים ומחלוקות . היא הסעירה את חיי היישוב, מבלי שעלה בידי חבריה להביא לידי שינוי המגמה המשפחתית בקומונה . ככלל, ניתן לומר כי משקלם של חסידי "האהבה החופשית" בקומונות האמריקאניות, היה זעום . אולם, למרות מיעוט השפעתן של קבוצות אלה, רווחה התופעה של שמועות, רכילויות והשמצות על "אהבה חופשית" ו"יחסי מין פרועים" אשר ליוו את מרבית הקומונות סוציאליסטיות כדתיות אף מקומונות שמרניות מאד בנושא המשפחה לא נחסכו ההשמצות ....
אל הספר