לעת זקנתו, בשנות ה 03' של המאה ה ,20 כתב ווילארד אוטוביוגרפיה, בה הוקדש פרק שלם לתקופת חייו בנאדלי . הוא מתאר בהרחבה את היווצרות המתחים והעמקת הפירוד בינו לבין הקבוצה . הקורא בדברים חש באכזבתו מהחזון השיתופי כפי שהוגשם בנאדלי . 24 תיאוריו, שאינם מצטיינים באוביקטיביות ובצניעות, מדגישים את תרומתו הגדולה להקמת היישוב . את עצמו הוא מגדיר כ"מייםד היישוב" . בהבלטה מובא תיאור תנאי הקיום הקשים, שהיו מנת חלקו בימים הראשונים ובצד זה את נכונותו להקרבה למען הכלל . לדבריו, הורעו היחסים בינו לבין חבריו כשהגיעה ליישוב רעייתו, אותה נשא אך לפני זמן קצר . אישה זו, בת טובים משיקגו, שלא הורגלה לחיים בתנאי מחסור, הגיעה ליישוב בטרם עת . היא הביאה עימה ריהוט וביגוד מעבר למקובל ועוררה בזאת קינאה וצרות עין, בעיקר בקרב הנשים . מאליו מובן כי היא לא הצליחה להיקלט . 25 אולם, לפי עדותו באוטוביוגרפיה, היווה גם הוא עצמו מקור למתחים ואי הבנות עם חברי היישוב בהתנהגותו המתנשאת . ס . ווילארד, לאזובלבד, שראה עצמו כ"המייסד'' הוא גם העריך עצמו כבעל כישורים מיוחדים, העלולים להתבזבז, אם יעסוק בעבודה פשוטה כמו כריתת עצים...
אל הספר