פרידה קודרת מחזון שנמוג

במקום תוך ויתור על השיטה הפורייריסטית . ואילו הדעה השלישית היתה של קנאי התורה הפורייריסטית שרצתה לשמ 1ר על הכול ולהמשיך . כביכול דבר לא קרה . למגינת הלב התברר עד מהרה כי לאף לא אחת משלוש הדרכים יש סיכוי . 59 בחורף ,1847 התרוקנה ברוקיפארם מיושביה אחד לאחד . רק ג' . ריפלי וקבוצה מחבריו נשארו, כדי למכור, בצורה מסודרת, את הרכוש במטרה לכסות את החוב . למען עמוד בתשלום החובות, מכר ריפלי את םיפריתו העשירה . בזאת הוא חש שהקריב קורבן גדול ומכאיב . "כעת אני יודע כיצד עלול להרגיש אדם המשתתף בהלוויה של עצמו" אמר ג'ורג' ריפלי לרעיתו סופי, בארזו את ספריו למשלוח . 60 הימים האחרונים ביישוב היו ימי עצב ומחסור . הפעילות המשקית בחקלאות ובמלאכה, שבתה כליל; לא נותרו בעלי מקצוע להמשיך בה . מעט החברים שנשארו, היו אנשי רוח, שניסו להיאחז בפעילויות שהיו מוכשרים להן, כגון, חידוש המוסד­החינוכי וההוצאה לאור של עתון הפורייריסטים "הרבינגר" . אולם העלו חרס בידם . המוניטין של המוסד­החינוכי ברוקיפארם נהרס לחלוטין מאז שאומץ הפורייריזם על­ידי חבריה . שוב לא היו הורים שהיו מוכנים לשלוח לשם את ילדיהם . כוח­האדם שנשאר במקום ...  אל הספר