הקיים . מן הניתוח עלה הצורך "להיאבק למען רפורמה הכרתית ברוח המופת של אורחותהחיים האפוסטוליים, דהיינו, ברוח התנ"ך ועלידי חיים בקהילה בעלת משטח של קניין משותף . " ד"ר א . ברוק, אחד מבני המשפחה קם ועשה הוא העביר את בעלותו על חווה, לחברי האיגוד, שהיו מוכנים לחיות באורחחיים שיתופי . כך, נוצרה קהילה שיתופית, שנקראה קהילת נורלבור ! . ' חבריה היו ברובם מיעוטי אמצעים . חוותו של ד"ר א . ברוק, היתה הנכס ומקור ההכנסה היחיד שלהם . אל הגרעין המייסד הצטרפו אידאליסטים, אך בצידם באו גם הרפתקנים ואסקפיסטים . לימים, משגילתה הקהילה יציבות, הצטרפו אליה בעלי אמצעים, ומה שהיה משמעותי יותר כמה חוואים צירפו את חוותיהם לחוותו של ד"ר א . ברוק . התרחבה התשתית המשקית . החיים במקום אופיינו ברמתחיים צנועה . מבחינה רוחנית שלטה שם אווירה רציונאליסטית, למרות המוטיווציות הדתיותנוצריות אפוסטוליות . בראשית ,1843 עם התפשט בשורת הפורייריזם אימצו חברי הקהילה את רעיונותיו ועוד באותה שנה התקבלה חוקה ברוח זו . הקהילה התקיימה עד ,1845 כלומר, משך ארבע שנים . בין הסיבות להתחסלותה, היו חילוקי דעות בין חבריה אודות אינטנסיב...
אל הספר