המעבר לחברת מניות

הקומונאליים, ונטישתו סימנה את המעבר למציאות חדשה . המעבר שהתנהל בהדרגה ובשקט; היה מלווה בהרגשה, כי אין זו תפנית רדיקאלית, אלא התאמת אורדוות­החיים השיתופיים לנסיבות החדשות . 81 אנשי אמנה אמנם פירקו את הקומונה אך לא את המסגרת הקהילתית והדתית . שבעת היישובים המשיכו להתקיים ולשמור על קשריהם ההדדיים ההדוקים בתחומים הכלכליים, החברתיים והדתיים, הייחוד הדתי נשמר, הגם ששינה צורה בהתאם למקובל בארגונים הדתיים האמריקאניים : "עדת ההשראה האמיתית" הפכה ל"כ­ נסית אמנה" ) "The Amana Church Society" ( . הקשרים המייצבים החזקים ביותר לא פיתו את אנשי אמנה לחלק את מפעליהם המשותפים, ולהפכם למפעלים פרטיים עצמאיים וקטנים . מאז הריאורגניזציה ב­ 1932 ועד ימינו אלה מעדיפים חברי אמנה לקיים את מפעליהם היצרניים כתאגיד כלכלי וכחברת­מניות הנמצאת בבעלות משותפת של כלל החברים ומופעלת על­ידם כבעבר . סוגי הייצור השתנו . מענפים חקלאיים, מפעלי מלאכה ומטוויות צמר, עברו לתעשיות מודרניות ומשוכל­ מקררים ומזגני אוויר . תעשיות אלו פועלות לות המתמחות בייצור תנורי אפיה, > כיום כתאגיד יצרני משגשג ובעל מוניטין . יצויין כי ההתפתחות הכל...  אל הספר