לנו המגל הוא חרב 271 הבריטי לשעבר, ליד הכביש העולה ללבנון . בנוסף למבנים התקינים במחנה הוקמו ארבעה צריפים חדשים . לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק עם לבנון, במרץ 94', ולאחר שפונה שטח ההפקר הגובל עם לבנון, הוקם ישוב הקבע בנקודה גבוהה יותר ובסמוך לגבול, בו הוא שוכן עד היום . "במשך מספר חודשי העברת הנקודה היה המשק מפוזר על פני מספר קילומטרים . חדר האוכל היה מרוחק 2 ק"מ מהמקלחות, וחדרי המגורים במרחק דומה משניהם . היינו עושים צעדות כל היום . . . הולכים למעין, משתרעים מתחת לקילוח, ואומרים לאחר מכן שהתקלחנו . . . במשך זמן מה גרנו בקומה השניה של בנין המשטרה, כשהפרות, דיירות הקומה התחתונה, עולות אלינו לביקור . . . " . לאחר המעבר למקום הקבע, ב ,1950 הגיעה התגבורת הראשונה מהנח"ל גרעין התנועה המאוחדת, שהיה בין הגרעינים הראשונים שהתגייסו ביוני ,1948 במסגרת גיוס 'ילידי 1391' לגדוד הנח"ל בגדנ"ע . "אנשי ההשלמה היו בעלי השכלה וחינוך רחבים משלנו ] חברות הנוער המייסדות [ , ותודעת ההגשמה היתה חזקה אצלם . הם באו מקיבוץ גזר, וקיבלו שם הכשרה חקלאית של 'יקים' . . . הקיבוץ קיבל מיד תנופה אדירה חברתית וכלכלית" ....
אל הספר