פרק ב' - דרך הקמת ההאחזויות ואיזרוחן

30 יאיר דואר שצוינו לעיל . מובן, כי בכל תקופה היו התנאים והשיקולים שונים, בהתאם למדיניות הממשלה והמוסדות המיישבים הנהוגה אז, ועל פי התנאים הפוליטיים והבטחוניים הקיימים . עם זאת, העקרונות המנחים לא השתנו בצורה משמעותית . בנוסף לתפקידיה של ההאחזות בקידום ההתיישבות, היא הפכה במשך השנים למקום ההכשרה העיקרי להתיישבות עבור חיילי הנח"ל, בשנת ההכשרה, לאחר הטירונות, בתקופה הראשונה לצד ההכשרה במשקים ותיקים ולימים כמקום הכשרה יחיד . ההאחזות, כפי שהתגבשה במסגרת הנח"ל, כנקודת ישוב בה התמזגו גם התיישבות ובטחון, גם מחנה צבאי ומשק חקלאי, היתה יצירה חשובה ומיוחדת של הנח"ל, אך כבר בעצם הווייתה היו גלומות בעיות . אלו התגלעו במישור הבין­מוסדי של מקבלי ההחלטות, הממונים והאחראים להחזקה ולניהול הישוב, וכמו כן בהאחזות גופא בקרב הנפשות הפועלות . המוסדות המעורבים המוסדות השותפים לתהליך קבלת ההחלטות ולאחריות להאחזות הם מחלקת התיישבות, המרכז החקלאי, המטכ"ל ) בעיקר באמצעות מחלקת ההתיישבות וההגנה המרחבית ( , פיקוד הנח"ל, אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון, הזרמים ההתיישבותיים ותנועות הנוער ) בהן קשורים הגרעינים המאיישים...  אל הספר